מניעה וטיפול במחלות לב וגורמי הסיכון גבעתיים 12.12.14 ד"ר דן קרת ddkeret@zahav.net.il • • • • • • • אורח חיים בריא מביא לירידה משמעותית בסיכון לאירועים מוחיים בנשים) (Neurology 31,696 נשים ממחקר Swedish Mammography

Download Report

Transcript מניעה וטיפול במחלות לב וגורמי הסיכון גבעתיים 12.12.14 ד"ר דן קרת ddkeret@zahav.net.il • • • • • • • אורח חיים בריא מביא לירידה משמעותית בסיכון לאירועים מוחיים בנשים) (Neurology 31,696 נשים ממחקר Swedish Mammography

‫מניעה וטיפול במחלות לב וגורמי הסיכון‬
‫גבעתיים ‪12.12.14‬‬
‫ד"ר דן קרת‬
‫‪ddkeret@zahav.net.il‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אורח חיים בריא מביא לירידה‬
‫משמעותית בסיכון לאירועים מוחיים‬
‫בנשים)‪(Neurology‬‬
‫‪ 31,696‬נשים ממחקר ‪Swedish Mammography‬‬
‫‪ 10.4 ,Cohort‬שנים‬
‫אורח חיים בסיכון נמוך‪:‬‬
‫תזונה בריאה‬
‫צריכת אלכוהול מתונה (‪ 5-15‬גרם ליום)‬
‫העדר עישון אי‪-‬פעם‬
‫פעילות גופנית (הליכה‪/‬רכיבה במשך ‪ 40‬דקות ביום‬
‫ופעילות גופנית בהיקף של שעה בשבוע)‬
‫‪ 25 < BMI‬ק"ג למטר בריבוע‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הסיכון לאירועים מוחיים‪ ,‬ירד באופן עקבי עם עליה‬
‫במספר אורחות החיים הבריאים‪( ,‬גורמים שלא‬
‫השפיעו‪ -‬סוכרת‪ ,‬פרפור פרוזדורים‪ ,‬גיל‪ ,‬נוכחות יתר‬
‫לחץ דם)‪.‬‬
‫בהשוואה לאלה שלא נהגו באורח חיים בריא‪:‬‬
‫‪ -1‬סיכון ירד ל‪72% -‬‬
‫‪67% -2‬‬
‫‪57% -3‬‬
‫‪54% -4‬‬
‫‪38% -5‬‬
‫‪• Susanna C. Larsson et al. Healthy diet and lifestyle and risk of stroke‬‬
‫‪in a prospective cohort of women. Neurology. Oct 8 2014‬‬
‫שינויים באורחות החיים עשויים‬
‫להפחית את הסיכון לתמותה‬
‫)‪Am J Epidemiol (MESA‬‬
‫אימוץ אורח חיים בריא‪ ,‬הכולל העדר עישון‪ ,‬תזונה‬
‫ים‪-‬תיכונית‪ ,‬פעילות גופנית יומית ומשקל תקין‪,‬‬
‫מלווה בהיארעות נמוכה יותר של סידן בעורקים‬
‫הכליליים‪ ,‬כמו גם התקדמות איטית יותר של סידן‬
‫בעורקים הכליליים = ‪ ,CAC‬כפי שנמדד לאורך‬
‫תקופה של שלוש שנים‪ ,‬חשוב מכך‪ ,‬החוקרים‬
‫מדווחים כי ציונים גבוהים יותר בהערכות אורח‬
‫החיים לוו בסיכון נמוך יותר לתמותה מכל‪-‬סיבה‪.‬‬
‫• באלו שאימצו את כל ארבעת ההרגלים נרשמה‬
‫ בהשוואה‬,‫ בסיכון לתמותה‬80%-‫ירידה של כ‬
.‫לאלו שלא הקפידו כלל על אורח חיים בריא‬
• Ahmed HM et al. Low-risk lifestyle,
coronary calcium, cardiovascular events,
and mortality: results from MESA. Am J
Epidemiol 2013.
‫שוודיה ‪2014‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 20,000‬גברים ‪ 11 ,45-79 ,‬שנים‬
‫תזונה (פירות‪ ,‬ירקות‪ ,‬מוצרי חלב דלי שומן‪ ,‬דגנים‬
‫מלאים ודגים)‬
‫אלכוהול עד ‪ 10-30‬גרם ליום‬
‫עד כאן הפחתה של ‪35%‬‬
‫ללא עישון‪ -‬הפחתה ‪64%‬‬
‫פעילות גופנית‪ -‬הליכה‪/‬רכיבה ‪ 40‬דקות ‪76% ..‬‬
‫היקף מותניים קטן מ‪ 95-‬ס"מ הפחתה ‪86%‬‬
‫• התועלת של תזונה‪ ,‬אורח חיים ומשקל גוף בריא‬
‫עשויה למנוע עד כארבעה מכל חמישה מקרים של‬
‫אוטם שריר הלב באוכלוסיה בריאה זו‪ .‬הפחתת‬
‫הסיכון לאוטם שריר הלב עם עליה בהיענות לאורחות‬
‫חיים בריאים תוארה גם בגברים עם יתר לחץ דם‬
‫ורמות כולסטרול גבוהות‪.‬‬
‫‪Agneta Åkesson et al. Low-Risk Diet and Lifestyle Habits in the Primary‬‬
‫‪Prevention of Myocardial Infarction in MenA Population-Based Prospective‬‬
‫‪Cohort Study. J Am Coll Cardiol. 2014;64(13):1299-1306.‬‬
‫•‬
‫האם גנטיקה זה גורל?‬
‫• אחרי שנה‪ ,‬בהשוואה לקבוצת ביקורת‪ ,‬בקבוצת‬
‫שינויי אורח חיים (תזונה‪ ,‬פעילות גופנית‪ ,‬ניהול‬
‫לחצים ותמיכה קבוצתית) נמצאו שינויים בביטוי‬
‫‪ 143‬גנים הקשורים לתפקוד כלי הדם ולטרשת‬
‫עורקים עם שיפור בגורמי הסיכון הלבביים(תרופות‬
‫לא הצליחו לעשות שינויי גנטי)‪.‬‬
‫‪Darrell LE et al. Intensive Cardiovascular Risk Reduction Induces‬‬
‫‪Sustainable Changes in Expression of Genes and Pathways Important to‬‬
‫‪Vascular Function. Circulation Cardiovasc Genet Feb 21, 2014,‬‬
‫•‬
‫‪Diet, lifestyle, & the risk of type 2 DM‬‬
‫‪in women. NEJM 2001 Sep‬‬
‫• ‪ 91%‬מהמקרים של סוכרת נגרמים‬
‫ע"י הרגלים והתנהגות שמעלים את‬
‫הסיכון‪.‬‬
‫‪Diet, lifestyle, & the risk of type 2 DM‬‬
‫)‪(cont‬‬
‫סיכון נמוך הוגדר כ‪:‬‬
‫‪(=BMI< 25‬משקל תקין)‬
‫תזונה‪ -‬סיבים מדגנים‪ ,‬חומצות שומן רב בלתי רוויות‪,‬‬
‫מעט חומצות שומן מסוג טרנס‪ ,‬עומס גליקמי נמוך‪.‬‬
‫פעילות גופנית‪ -‬עצימות בינונית עד גבוהה‪ 30 -‬דקות‬
‫ביום‪.‬‬
‫ללא עישון‬
‫חצי משקה אלכוהולי ליום‪.‬‬
‫מהו הרובד הטרשתי?‬
‫זו שיכבה עדינה של חומר שומני שמורבדת‬
‫בעורקים בעיקר כתוצאה מהמזונות שאנו‬
‫אוכלים ודרגת הדלקת בדם‪ .‬המסוכן‪ -‬הרובד‬
‫החדש יחסית‪ ,‬הרך‪ ,‬מצטבר כמו פצעי אקנה על‬
‫דופן העורק‪ .‬אלה יכולים להתפרץ אל תוך חלל‬
‫כלי הדם ‪ Plaque rupture‬נוצר קריש דם‪>-‬‬
‫אוטם או תסחיף‪.‬‬
‫ההיסטוריה של ‪CVD‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כמה שנים המחלה מוכרת בהיסטוריה‬
‫האנושית?‬
‫מתי לראשונה נכתב מאמר רפואי על המחלה?‬
‫מתי הומצא השם –"טרשת עורקים"?‬
‫עדויות ראשונות לפוטנציאל הנסיגה של‬
‫המחלה‪...‬‬
‫מחקר פרמינגהם‪1949 -‬‬
‫מלחמת קוריאה‪ -‬תחילת שנות ה‪ ,50 -‬טרשת‬
‫מתקדמת בקרב ‪ %X‬מהחיילים האמריקאים‪...‬‬
‫עדויות נוספות לנסיגה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מחקרים על בעלי חיים‪...‬‬
‫שימוש בתרופות‪ -‬שנות ה‪80 -‬‬
‫טכנולוגיה מאפשרת בדיקה מדויקת של מצב‬
‫העורקים‬
‫האם שינויים באורח החיים יכולים לגרום‬
‫לנסיגה?‬
‫גורמי הסיכון‬
‫קונבנציונאלי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כולסטרול ‪,LDL ,‬‬
‫טריגליצרידים‬
‫‪ HDL‬נמוך‬
‫סוכרת‬
‫לחץ דם גבוה‬
‫עישון‬
‫עודף משקל‬
‫חוסר פעילות גופנית‬
‫גיל‬
‫סיפור משפחתי < גיל ‪50‬‬
‫גברים > נשים‬
‫גורמי סיכון ממבט אינטגרטיבי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הומוציסטאין> ‪ 10‬מיקרומול ‪L /‬‬
‫סוכר > ‪ / 100‬תסמונת מטבולית‬
‫‪ 35 < HDL‬או ‪( 40‬נשים)‬
‫‪HS-CRP > 1.0 mg/L‬‬
‫‪Lp(a)> 30 mg/dl‬‬
‫‪Fibrinogen > 350‬‬
‫‪Insulin > 17 microunits /L‬‬
‫‪CAC score > 200‬‬
‫גודל וצפיפות חלקיקי ‪!!!!LDL‬‬
‫‪STRESS‬‬
‫מאפייני אישיות ומצב רגשי‬
‫ועוד לפי ‪MASLEY‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫התעמלות פחות מ‪ 5 -‬לשבוע‬
‫אוכל בשר או מוצרי חלב שמנים > פעמיים‬
‫בשבוע‬
‫אוכל מעל מנה או יותר של פחממות פשוטות‬
‫ליום‬
‫פחות מ‪ 5 -‬כוסות ירקות ופירות ליום‬
‫אוכל שומן טרנס מזון מתועש או במסעדות‬
‫הערכת סיכון לבבי כוללני‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גורמי סיכון קונבנציונליים ואינטגרטיביים‬
‫מבחן מאמץ? אקו במאמץ? מיפוי לב במאמץ?‬
‫‪ ,IMT‬דופלקס עורקי צוואר‬
‫‪... Coronary Artery Calcium Score‬‬
‫צינטור וירטואלי?‬
‫היבטים חברתיים‪ ,‬ריגשיים‪...‬‬
‫תאור חיים נטולי סטרס‪ ,‬מצב אוטופי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עובדים בערך ‪ 40‬שעות בשבוע רוב החיים‬
‫חלק מהימים עושה סייסטה‬
‫העבודה מעניקה סיפוק‪ ,‬התלהבות‪ ,‬משמעות‬
‫יש בטחון כלכלי‪ ,‬גם לילדים‬
‫זוגיות תומכת ואוהבת‪ ,‬שלבן הזוג איכפת מכם‬
‫יש בזוגיות חום וקירבה‬
‫ילדים‪ -‬קשרים טובים‪ ,‬הם מתפתחים ומתנהלים לפי‬
‫תוכנית סבירה של בניית קריירה ומשפחה‬
‫המשך אוטופיה‪...‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חברים קרובים שיהיו עבורנו בעת צרה‪ ,‬אפשר לשתף‬
‫אותם בצדדים היפים והפחות יפים‬
‫יש קהילה ששייכים אליה‬
‫מתנהלים בנעימות עם אנשים בעבודה ומחוצה לה‪,‬‬
‫ללא עימותים משמעותיים‬
‫מוצאים מיפלט למעט המתחים של היום יום (נהיגה‬
‫למשל) בפעילות גופנית ותחביבים‬
‫מוצאים זמן לתרום לקהילה בהתנדבות‬
‫מחשבה מלוות חיים‪ -‬הכל יהיה בסדר‪ ,‬אין מקום‬
‫לדאגה‬
‫הערכת מתח‪ ,‬לחץ‪ ,‬סטרס כרוני‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫האם מרגיש‪/‬ה ניתמכים‪/‬נאהבים‬
‫זוגיות‪ ,‬משפחה‪ ,‬ילדים‪...‬‬
‫תחושת שייכות לקהילה‬
‫יש חברים קרובים‬
‫עוינות וכעס? בדידות ומבודדות? לא נירגנים‬
‫יחסים טובים בסביבת העבודה‬
‫תחושת שליטה במקומך בעבודה (מול איום פיטורין‬
‫מתמיד)‬
‫קצב חיים מהיר? איטי?‬
‫אורח חיים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תזונה‬
‫כמה מזון מהחי? מהצומח?‬
‫מזונות עתירי שומן‪ -‬בריא?‬
‫מזונות עתירי פחממות‪ -‬עם אינדקס גליקמי?‬
‫מזון מתועש? עשוי מחומרי גלם ראשוניים?‬
‫בייתי?‬
‫נאכל בתשומת לב? מול ‪? TV‬‬
‫תנועה ומנוחה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אירובית? אנ‪-‬אירובית?‬
‫כמה פעמים בשבוע?‬
‫כמה דקות כל פעם?‬
‫כמה צעדים ליום?‬
‫סייסטה?‬
‫שעות שינה בלילה ואיכותן?‬
‫סוכרת והתסמונת המטבולית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מחלה ברת מניעה וטיפול‬
‫גם לנוטלי תרופות ואינסולין‬
‫תזונה עניה יחסית בפחממות‬
‫מעט הפחממות עם אינדקס גליקמי נמוך‬
‫תנועה‬
‫הפחתת סטרס‪ ,‬שינה‬
‫פחממות‬
‫• אינדקס ועומס גליקמי נמוכים‪ -‬פחות אינסולין‪,‬‬
‫פחות ‪ ,IGF-1‬יותר רגישות לאינסולין‪ ,‬פחות‬
‫עמידות לאינסולין‬
‫• התוצאה‪ -‬פחות השמנה‪ ,‬סוכרת‪ ,‬תסמונת‬
‫מטבולית וסרטן‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ה‪ GI -‬של המזון הוא דירוג הפחמימות‬
‫במזונות בהתאם להשפעתם המיידית‬
‫על רמת הגלוקוז בדם‬
‫המידה בה רמת הגלוקוז עולה לאחר ארוחה‬
‫והרמה בה היא נותרת חשובות מאד לבריאות‪.‬‬
‫רמות אלה תלויות בשני גורמים‪:‬‬
‫‪ .1‬אופי הפחממות (האינדקס הגליקמי)‬
‫‪ .2‬כמות הפחממות (העומס הגליקמי)‬
‫פותח בסוף שנות ה‪80-‬‬
‫הגורמים המשפיעים על האינדקס‬
‫הגליקמי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גודל החלקיק‬
‫חומציות‬
‫שומנים‬
‫צמיגות הסיבים התזונתיים‬
‫קרישת עמילנים‬
‫כליאה פיזית‬
‫עמילוז גבוה מעמילופקטין‬
‫גודל החלקיק (כאן הגודל כן‬
‫קובע)‬
‫• ככל שהחלקיק קטן יותר‪ ,‬כך קל יותר למים‬
‫ולאנזימים לחדור לתוכו ולפרק אותו‪.‬‬
‫• דוגמה‪ -‬לקמח טחון דק יש ‪ GI‬גבוה‪ .‬לקמח טחון‬
‫גס יש חלקיקים גדולים יותר ו‪ GI -‬נמוך יותר‪.‬‬
‫• לבורגול גס ולתבשיל גרעיני חיטה האינדקס‬
‫הנמוך ביותר מכל מוצרי החיטה‪.‬‬
‫• מתוך "מהפכת הגלוקוז"‬
‫באדיבות הוצאת פוקוס‬
‫שומנים‬
‫• השומן מאט את קצב התרוקנות הקיבה ולכן‬
‫הוא מאט את קצב עיכול העמילן‬
‫• הוספת מעט שמן בריא לארוחה‪ ,‬מפחיתה את‬
‫ה‪.GI -‬‬
‫• אגוזים ושקדים בסוף היום‪...‬‬
‫צמיגות הסיבים התזונתיים‬
‫• סיבים מסיסים במים וצמיגים הופכים למעין ג'לי‬
‫במעי ומאיטים את יצירת הקשר בין העמילן‬
‫והאנזימים‪ .‬לסובין חיטה ושיפון קצב עיכול‬
‫וספיגה מהירים משום שהסיב אינו צמיג‪/‬מסיס‬
‫מים‪.‬‬
‫• סיבים מסיסים במים תמצאו בשעורה‪ ,‬שיבולת‬
‫שועל‪ ,‬קטניות ותפוחי עץ‪.‬‬
‫כליאה פיזית‬
‫• המעטפת הסיבית של שעועית יבשה‪ ,‬זרעונים‬
‫ודופנות התאים הצמחיים פועלת כמחסום פיזי‬
‫ומאיטה את כניסת האנזימים אל תוך העמילן‪.‬‬
‫• לחם פומפרניקל‪/‬גרגרי שיפון‪ ,‬עדשים‪ ,‬שעורה‪.‬‬
‫סיכום מרכיב הפחממות בתזונה‬
‫• דגנים עם אינדקס גליקמי נמוך‬
‫• גם מזונות מהחי מעלים אינסולין‬
‫• כמה שפחות קמח ומוצריו!!!!‬
‫מקור לנזק לרקמות‪ -‬גליקציה= סיכרור=‬
‫‪Glycation= Glycosylation‬‬
‫• מייצג שינוי בלתי הפיך בחלבונים בדם וברקמות כמו‬
‫מפרקי ברכיים‪ ,‬אגן‪ ,‬כפות ידים‪.‬‬
‫• במקרה של מפרקים‪-‬הסחוס במיוחד רגיש לסיכרור‬
‫• כשחלבונים בסחוס עוברים גליקציה‪ ,‬הם הופכים‬
‫נוקשים ולכן שבריריים ופחות עמידים ללחצים עד‬
‫שנשחקים ונקרעים‪ ...‬דלקת‪ ,‬כאב והרס המיפרק‪.‬‬
‫הזדקנות= ‪AGE‬‬
‫‪Advanced Glycation End-products‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הוא השם שניתן לחומרים שנוצרים מחיבור סוכר לחלבוני‪-‬גוף‬
‫בקשר בלתי הפיך‪ .‬יווצרו יותר בסכרת‪ ,‬ולכן אצלם יותר‪...‬‬
‫‪ AGE‬מקשים את העורקים (טרשת עורקים)‪ ,‬מעכירים את‬
‫עדשות ‪-‬העינים (ירוד= קטרקט)‪ ,‬ופוגעים בקשרים בין העצבים‬
‫במוח (דמנציה=שטיון)(‪)1‬‬
‫ככל שמזדקנים מוצאים יותר ‪ AGE‬בכליות‪ ,‬כבד‪ ,‬עיניים‪ ,‬עור‬
‫ואיברים אחרים‪.‬‬
‫מהווים מדד להזדקנות‬
‫בגלל שקמח מעלה סוכר מהר‪ ,‬תורם להזדקנות‪...‬‬
‫כיצד לבדוק גליקציה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המוגלובין מסוכרר= ‪Glycated Hgb =Hgb A1C‬‬
‫מבטא קצב הזדקנות וקצב סיכרור של חלבונים‬
‫אחרים‪ .‬שאיפה‪5.0 -‬‬
‫לא צריך להגיע ל‪ 6.5 -‬כדי להגביר סיכון למחלות‬
‫גם בטווח הגבוה של הנורמה (עד ‪ )6.0‬מעלה סיכון‬
‫למחלות לב‪ ,‬סרטן‬
‫על כל עליה של ‪ ,1%‬עליה של ‪ 28%‬בתמותה‬
‫‪AGE‬אנדוגני ואקסוגני‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אנדוגני‪ -‬מסוכר‪ ,‬גלוקוז‪ ,‬פרוקטוז‬
‫אקסוגני‪ -‬גבינות‪ ,‬בשר‪ .‬בעיקר בחימום לטמפרטורה‬
‫גבוהה‪ -‬טיגון‪ ,‬על האש‬
‫ככל שזמן הבישול ארוך יותר‪ ,‬ריכוז ה‪ AGE -‬עולה‬
‫שכיח יותר בבשר עשיר בשומן רווי‬
‫בשרים מעובדים עשירים ב‪ -AGE -‬נקניקים‪ ,‬נקניקיות‬
‫אם בשר אז ‪ Rare‬או ‪ Medium‬לא ‪( Well done‬האם‬
‫סשימי הבשר המושלם? )‬
‫עדיף בישול במים על פני בישול בשמן‬
‫הכיוון התזונתי‪ ,‬בשלבים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הפחתת‪ /‬הורדת קמח וסוכר (היש חיים ללא לחם? )‬
‫הפחתת‪ /‬הימנעות מחלב ומוצריו (גורמים להפרשת‬
‫אינסולין)‬
‫הפחתת דגנים –וכשכן צורכים אותם‪ -‬בצורתם הגסה‬
‫ועם אינדקס גליקמי נמוך‪ -‬שעורה‪ /‬גריסים‪ ,‬קינואה‪,‬‬
‫כוסמת‪ ,‬גרעיני שיבולת שועל‪ ,‬גרעיני חיטה‬
‫פחות או ללא אורז‪ ,‬תירס‬
‫מה כן‪ -‬בסדר יורד‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ירקות (הרוב מעל האדמה‪ ,‬פחות שורשים)‬
‫קטניות‪ -‬מנה ליום‬
‫עתירי שומן בריא מהצומח‪ -‬אגוזים‪ ,‬שקדים‪,‬‬
‫גרעינים‪ ,‬אבוקדו‪ ,‬שמן זית‪.‬‬
‫פירות‪ ,‬כן‪ ,‬פירות (פירות יער‪ ,‬נשירים‪ ,‬הדרים‪,‬‬
‫תות שדה)‬
‫עולם חי בריא –בסדר יורד‪-‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬חזה‬
‫עוף‪ ,‬בקר רזה ‪ ,‬מוצרי עיזים רועות‪.‬‬
‫סיפורי מיקרים‪ -‬הורידו אינסולין‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סט תוך שנה מ‪ 80 -‬ל‪0 -‬‬
‫אג תוך חודש מ‪ 28 -‬ל‪0 -‬‬
‫י ב‪ -‬תוך חודשיים מ‪ 18 -‬ל‪0 -‬‬
‫יוסף א‪ -‬תוך חודש מ‪ 80 -‬ל‪0 -‬‬
‫יתר לחץ דם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫האם הפיך?‬
‫דיאטת אורז‪...‬‬
‫מלח‬
‫תנועה‬
‫ניהול מתחים ולחצים‬
• ORIGINAL ARTICLE
• Comprehensive Approach to Lower Blood
Pressure (CALM-BP): a randomized controlled
trial of a multifactorial lifestyle
• intervention
• A Ziv, O Vogel, D Keret, S Pintov, E Bodenstein,
K Wolkomir, K Doenyas, Y Mirovski1 and S
Efrati
• Journal of Human Hypertension 18 April 2013;
Main results
70.7%
32.7%
Time until blood pressure
medication reduction
‫כולסטרול‪ ,‬סטטינים‪ ,‬ומה באמת‬
‫חשוב כדי לשמור על הלב‬
‫הפרדוקס הצרפתי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בהשוואה לבריטים‬
‫יותר עישון‬
‫פחות התעמלות‬
‫רמות כולסטרול‪ HDL /LDL/‬דומות‬
‫רמות לחץ דם דומות‬
‫שיעורי השמנה שווים‬
‫¼ שיעורי מחלות לב‬
‫שיעורי ‪ CHD‬הנמוכים באירופה (לא יין‪ ,‬לא ירקות‪ ,‬לא‬
‫שום)‬
Lancet 1995, Stroke &
Cholesterol
‫ משתתפים‬450,000 , ‫ קבוצות‬45
‫ מיליון שנות‬7.3 ,‫ שנה‬16 ‫ ממוצע‬,‫ שנה‬5-30 ‫מעקב‬
‫אדם‬
‫ לקו בשבץ‬13,397
‫לא נמצא קשר בין כולסטרול ומאורעות מוחיים פרט‬
45< ‫אולי לצעירים‬
•
•
•
•
•
The Lancet, Vol 346, Pages 1647 - 1653, 30 December 1995 Cholesterol,
diastolic blood pressure, and stroke: 13 000 strokes in 450 000 people in 45
prospective cohorts. Prospective Studies Collaboration
Eurostroke 2002
‫• צרוף כל המידע מראה שאין קשר משמעותי בין‬
.‫כולסטרול כללי והסיכון למאורע מוחי‬
• Bots ML, et al. Total and HDL cholesterol and risk of stroke.
EUROSTROKE: a collaborative study among research centres in
Europe. J Epidemiol Community Health. 2002 Feb;56 Suppl 1:i19-24.
‫מחקר יפני ‪ 2004‬ב‪Stroke -‬‬
‫• ‪ 15‬שנה‬
‫• הסיכון לאירוע מוחי פחת ב‪ 64% -‬בקבוצה עם צריכת‬
‫הכולסטרול הגבוהה בהשוואה לנמוכה‬
‫• ביפן‪ ,‬מדינה בה צורכים מעט מזון מהחי‪ ,‬צריכה של‬
‫כולסטרול מהחי קשורה לירידה תמותה מארועים‬
‫מוחיים‪.‬‬
‫‪Sauvaget C. et al. , Animal Protein, Animal Fat, and Cholesterol Intakes‬‬
‫‪and Risk of Cerebral Infarction Mortality in the Adult Health Study‬‬
‫‪Stroke.35:1531;2004 .‬‬
‫•‬
‫רמות כולסטרול ביפן‬
150 -1958 •
190 -1999 •
‫• "זוהי חידה מדוע שיעורי התמותה ממחלות לב פחתו‬
" .‫למרות העליה ברמת הכולסטרול הכללית‬
• Ueshima H. Explanation for the Japanese
paradox: prevention of increase in coronary
heart disease and reduction in stroke. J
Atheroscler Thromb 2007 .Dec;14(6):278-86.
‫כנס על כולסטרול נמוך והקשר‬
‫לתמותה‬
‫• ‪ 19‬מחקרים‪ -‬ארה"ב ‪ ,‬אירופה‪ ,‬ישראל ויפן‬
‫• צורת ה‪ U -‬לסך התמותה בגברים והצורה‬
‫השטוחה (של הגרף) בנשים נובע בעיקר‬
‫מהקשר החיובי של כולסטרול למחלות לב‬
‫והיחס ההפוך בין כולסטרול לתמותה מסרטנים‬
‫מסוימים‪ ,‬מחלות נשימה‪ ,‬מחלות מערכת‬
‫העיכול‪ ,‬טראומה (והתאבדות) ועוד‪.‬‬
‫‪• D Jacobs . Report of the Conference on Low Blood Cholesterol:‬‬
‫‪Mortality Associations Circulation, Vol 86, 1046-1060, 1990‬‬
‫נשים וכולסטרול מחקר נורווגי‬
‫‪• Is the use of cholesterol in mortality risk‬‬
‫‪algorithms in clinical guidelines valid? Ten years‬‬
‫‪prospective data from the Norwegian HUNT 2‬‬
‫‪study 2011 .Sep 25.‬‬
‫• ‪ 52000‬נורווגים‪ 10 ,‬שנים‬
‫• מחקרינו מראה שיתכנו שגיאות בהערכת סיכון לבבי‬
‫בהרבה הנחיות קליניות‪ .‬אם ניתן להכליל מהממצאים‬
‫שלנו‪ ,‬המלצות קליניות לציבור הרחב בקשר ל"סכנה"‬
‫של הכולסטרול צריכות לעבור הערכה מחדש‪ .‬זה נכון‬
‫בעיקר עבור נשים‪ ,‬עבורן רמות גבוהות ברמה בינונית‬
‫בהשוואה להמלצות הקיימות (‪ , )194-271‬לא רק‬
‫שאינו מזיקות‪ ,‬יתכן שאף מקנות יתרון בריאותי‪.‬‬
‫ממחקר הפרמינגהם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תחת גיל ‪ ,50‬יש לכולסטרול נמוך יתרון‪ -‬על כל עליה של ‪10‬‬
‫מ"ג ‪ %‬יש עליה בתמותה של ‪ 5%‬ותמותה לבבית ‪.9%‬‬
‫> ‪ 50‬אין עליה בסך התמותה עם כולסטרול נמוך או גבוה‪.‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫<‪ 50‬רמות כולסטרול נמוכות מקנות אריכות ימים‪.‬‬
‫>‪ 50‬הקשר מורכב בגלל שירידת כולסטרול עלולה לקצר חיים‪,‬‬
‫יתכן כעדות למחלה שבעתיד מעלה סיכון למוות‪.‬‬
‫‪• Anderson KM, Castelli WP. Cholesterol and Mortality‬‬
‫‪• 30Years of Follow-up From the Framingham Study.‬‬
‫‪JAMA 257:2176-2180;1987 .‬‬
‫כולסטרול בזקנים‪ -‬הונולולו‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 3572‬גברים יפנים‪ /‬אמריקאים ‪ 71-93 ,‬שנים‪ ,‬הונולולו‬
‫בדיקות כולסטרול לאורך ‪ 20‬שנה והשוואה לתמותה‬
‫כולסטרול ירד עם הגיל‬
‫לרבע עם הכולסטרול הנמוך היה קשר משמעותי לתמותה‬
‫‪1.64=RR‬‬
‫"לא הצלחנו להסביר את הממצאים‪ .‬מידע זה מטיל ספק‬
‫בצידוק המדעי להפחתת כולסטרול (תחת ‪ )180‬בזקנים‪".‬‬
‫‪Schatz IJ, Et al. Cholesterol and all-cause mortality in elderly people from‬‬
‫‪the Honolulu Heart Program: a cohort study. The Lancet ,Vol 358, Issue‬‬
‫‪9279, 351 - 355, 4 August 2001‬‬
‫•‬
‫האם כולסטרול משמעותי ב‪? 70 > -‬‬
‫• לא נמצא קשר בין כולסטרול ומחלות לב‬
‫ותמותה מכל הסיבות באנשים > ‪.70‬‬
‫• ממצאינו אינם תומכים בהנחה שכולסטרול‬
‫גבוה ו‪ HDL -‬נמוך הם גורמי סיכון‬
‫משמעותיים למחלות לב ולתמותה בקבוצת‬
‫גיל זו‬
‫)‪• Harlan M. et al. (JAMA. 1994;272:1335-1340‬‬
‫ובזקנים מאד >‪85‬‬
‫‪• Lancet 1998 - the oldest old‬‬
‫• על כל עליה של ‪ 40‬מ"ג ‪ %‬בכולסטרול‪ ,‬ירידה‬
‫של ‪ 15%‬בתמותה‬
‫• ‪ 92 ,Lancet 1989‬נשים בבית אבות בצרפת‪.‬‬
‫התמותה הנמוכה ביותר בבעלות כולסטרול‬
‫ממוצע של ‪ .270‬התמותה הגבוהה ב‪.160 -‬‬
‫• ככל שעולים בגיל‪ ,‬מסוכן יותר להיות עם‬
‫כולסטרול נמוך‪.‬‬
‫למרות שאין ‪EBM‬‬
‫• כשרוצים לתת תרופות‪...‬‬
‫‪• No recommendation is not a‬‬
‫‪recommendation against.‬‬
‫• פרופ' רוזנמן נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל‬
‫מחקר ענק באוסטריה‬
• Why Eve Is Not Adam: Prospective
Follow-Up in 149,650 Women and Men of
Cholesterol and Other Risk Factors
Related to Cardiovascular and All-Cause
Mortality.
• Ulmer H. et al. Journal of Women's Health .January
2004: 41-53.
‫• ‪ 67,413‬גברים‪ 82,237 ,‬נשים‪454,448 ,20-95 ,‬‬
‫בדיקות לאורך ‪ 15‬שנים ‪1985-1999‬‬
‫• בגברים בכל גיל ובנשים >‪ ,50‬כולסטרול נמוך‬
‫קשור לתמותה מכל‪-‬סיבה ( ‪All-cause‬‬
‫‪ ,)mortality‬ומראה קשר משמעותי לתמותה‬
‫מסרטן‪ ,‬מחלות כבד ומחלות נפש‪.‬‬
‫‪EUROASPIRE‬‬
‫• מחקר ענק באירופה‪ 10 .‬מדינות‬
‫• ‪...‬עישון‪ ,‬מחלת לב בעבר וסכרת הוכחו כגורמי‬
‫סיכון לתמותה בכלל ולתמותה לבבית‪ .‬השמנה‪,‬‬
‫לחץ דם גבוה‪ ,‬רמות כולסטרול גבוהות ורמות‬
‫‪ HDL‬נמוכות לא נמצאו כקשורים משמעותית‬
‫לשיעורי תמותה מוגברים‪.‬‬
‫‪• Predictive value of classical risk factors and their control in‬‬
‫‪coronary patients: a follow-up of the EUROASPIRE I cohort.‬‬
‫‪• De Bacquer D. et al. Eur J Cardiovasc Prev Rehabil. 2003‬‬
‫‪Aug;10(4):289-95.‬‬
‫‪WHO MONICA Project‬‬
‫• המחקר הקרדיולוגי הגדול אי פעם נכשל בלהראות את‬
‫הקשר בין התקפי לב וגורמי הסיכון הקלאסיים כמו רמות‬
‫כולסטרול‪ .‬מחקר ‪ ,MONICA‬שבדק ‪ 38‬קבוצות אוכלוסיה‬
‫ב‪ 21-‬מדינות‪ 4 ,‬יבשות‪ ,‬על פני ‪ 10‬שנים‪ 140,000 ,‬גברים‬
‫ונשים‪( ,‬הסתיים ב‪ )1996 -‬מצא ששיעורי מחלות הלב נמצא‬
‫בירידה באירופה‪ ,‬אוסטרליה וצפון אמריקה‪ .‬אך המדענים לא‬
‫מצאו קשר סטטיסטי בין ירידה זו לבין שינויים בהשמנה‪,‬‬
‫עישון‪ ,‬לחץ דם או רמות כולסטרול‪.‬‬
‫‪Evans A. et al. Trends in coronary risk factors in the WHOMONICA Project‬‬
‫‪International J Epidemiology 2001;30:s35-s40.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫במדינות כמו יפן וסין יש תמותת לב נמוכה ורמות‬
‫כולסטרול נמוכות ובמדינה כמו פינלנד יש רמות‬
‫גבוהות של כולסטרול ותמותה לבבית‪.‬‬
‫אולם במדינות כמו צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬שוויץ‬
‫ולוקסמבורג יש תמותה לבבית נמוכה ורמות‬
‫כולסטרול גבוהות‪.‬‬
‫בקורפו פי ‪ 5‬תמותה לבבית בהשוואה לכרתים‬
‫למרות תזונה ורמות כולסטרול דומות‪.‬‬
‫תמותה לבבית ב‪ North Karelia -‬שבפינלנד‬
‫‪ 493/100,000‬מול ‪ Fribourg 102/100,000‬שבשוויץ‬
‫למרות רמות כולסטרול זהות בשני האזורים – ‪245‬‬
‫מ"ג‪.%‬‬
‫חשיבותו של הכולסטרול‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דפנות‪/‬ממברנות כל התאים‪ ,‬גם תאי עצב‬
‫הכבד מייצר ויש מערכת הסעה לכל הגוף‬
‫סינפסות במוח‪ ,‬הקשר בין תאי עצב‬
‫ויטמין ‪D‬‬
‫הורמוני מין‬
‫מרה‬
‫בגלל שצריך הרבה‪ ,‬לא מספיק מה שאוכלים‪ ,‬הכבד‬
‫מייצר פי ‪ 4-5‬יותר מכל מה שנאכל‬
‫אם אוכלים יותר‪ ,‬הכבד מייצר פחות (מנגנון היזון‬
‫שלילי)‬
‫מסקנות חלק ראשון‬
‫• כולסטרול גבוה בצעירים‪ ,‬יכול להיות משמעותי‬
‫• >‪ 50‬הכולסטרול פחות משמעותי‪ ,‬לא ישפיע‬
‫משמעותית על תמותה‪ ,‬ואם יורד שלא בגלל‬
‫התערבות שלכם‪ ,‬כדאי לשים לב‬
‫• בזקנים לא משמעותי‪ ,‬עדיף גבוה‬
‫‪LIPITOR‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מפחיתה ב‪ 36% -‬את הסיכון להתקף לב‪... ...‬בחולים‬
‫בעלי גורמי סיכון רבים למחלת לב"‬
‫"הכוונה היא שבמחקר קליני נרחב שנימשך ‪ 3.5‬שנים‪,‬‬
‫‪ 3%‬מהחולים שנטלו פלסבו לקו בהתקף לב‪ ,‬לעומת‬
‫‪ 2%‬מהחולים שנטלו ‪.LIPITOR‬‬
‫על כל ‪ 100‬איש שנטלו את התרופה נמנע התקף לב‬
‫מאדם אחד‪ 99 .‬האחרים לא הרוויחו מהתרופה‪.‬‬
‫‪NNT=100‬‬
‫טקטיקות החברות‬
‫• מטשטשות את ה‪ NNT = 36% - NNT -‬של ‪100‬‬
‫• אך נוהגות הפוך לגבי תופעות הלוואי – רק אחד יותר‬
‫מכל ‪ – 100‬אם ‪ 2‬בקבוצה המטופלת‪ -‬זה אומר ב‪-‬‬
‫‪ 50%‬יותר‬
‫• "כמעט שלא ניתן למצוא מישהו שמאמין בסטטינים‬
‫ולא מקבל הרבה כסף מהתעשיה" ד"ר רודני א‪.‬‬
‫הייווארד פרופסור לרפואה פנימית בבי"ס לרפואה של‬
‫אוניברסיטת מישיגן‪.‬‬
‫עידכון הקו המנחה של ‪2004 NCEP‬‬
‫(‪)147‬‬
‫‪• National Cholesterol Education Program‬‬
‫• הוריד עוד יותר את הסף של ‪( LDL‬יותר‬
‫מטופלים נכנסים למעגל המשתמשים)‬
‫• ‪ 8‬מתוך ‪ 9‬חברי הפאנל שפירסם את הקו‬
‫המנחה היו בקשרים פיננסיים עם תעשיית‬
‫התרופות‪( .‬תקציבי מחקר‪ ,‬דמי ייעוץ מ‪5- 3-‬‬
‫חברות מייצרות סטטינים)‬
‫‪• Washington Post‬‬
2011 ‫אנליזה מניעה ראשונית‬-‫מטה‬
•
•
•
•
•
•
•
Absolute
Risk Reduction %
NNT for Death
239
0.42
NNT for MI
216
0.46
NNT for stroke
291
0.34
NNT for Non fatal stroke 335
0.3
NNT for Unstable Angina 431
0.23
•
Tonelli M et al Efficacy of statins for primary prevention in people at low
cardiovascular risk: a meta-analysis. CMAJ 2011
W-3 Vs Statins
• Studer M. et al. Effect of different antilipidemic agents
and diets on mortality: a systematic review.Arch Intern
Med. 2005 Apr 11;165(7):725-30.
‫ מחקרים‬97 •
‫ בקבוצת ההתערבות‬137,140 •
‫ בקובצת הביקורת‬138,976 •
• Compared with control groups, risk ratios
for overall mortality were 0.87 for statins,
0.77 for n-3 fatty acids.
• Compared with control groups, risk ratios
for cardiac mortality indicated benefit
from statins (0.78), n-3 fatty acids (0.68)
THINCS-The International
Network of Cholesterol
Skeptics
‫‪Cochrane 2011‬‬
‫• סקירה חדשה מעוררת מחלוקת בנוגע‬
‫לטיפול בסטטינים למניעה ראשונית‬
‫(‪)Cochrane Database Syst Rev‬‬
‫• ‪24/01/2011‬‬
‫• סקירה חדשה עוררה מחלוקת לאחר שקבעה כי‬
‫אין די עדויות כדי להמליץ על טיפול נרחב‬
‫בסטטינים למניעה ראשונית של מחלות לב‪.‬‬
‫‪Cochrane‬‬
‫• החוקרים מטילים ספק ביתרונות של סטטינים‬
‫למניעה ראשונית‪ ,‬ורומזים כי ייתכן והנתונים‬
‫הקודמים שהדגימו תועלת סבלו מהטיה שכן‬
‫המחקרים מומנו ע"י חברות תרופות‪ .‬הדבר‬
‫הוביל לכותרות בעיתונים רבים בבריטניה‪,‬‬
‫לפיהן ישנו שימוש יתר בתרופות וכי מיליוני‬
‫מטופלים בעולם חושפים עצמם ללא‪-‬צורך‬
‫לתופעות הלוואי האפשריות‪.‬‬
‫נזקים ואינדיקציות לסטטינים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נזקי סטטינים‪ -‬עליית סוכר ‪ ,‬זכרון‪ ,‬שרירים‪,‬‬
‫ירידת טסטוסטרון‪ ,‬נוירופתיה פריפרית‬
‫מחלת לב ידועה‪ IMT ,‬לא תקין‪ /‬גבוה‪LDL ,‬‬
‫גבוה‪ ,‬רובד טרשתי ממשיך לגדול למרות כל מה‬
‫שעושה‪ CAC ,‬גבוה או משתנה במהירות‬
‫אנשים עם הרבה גורמי סיכון‬
‫גברים יותר מנשים‬
‫תמונה קלינית של אי ספיקת לב‬
‫• קואנזים ‪Q10‬‬
‫טריגליצרידים‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫הפחתת פחמימות פשוטות‬
‫אינדקס גליקמי‬
‫הורדת משקל‬
‫אומגה ‪3‬‬
‫‪ ,CRP‬פיברינוגן‪ ,‬הומוציסטאין‬
‫• אומגה ‪3‬‬
‫• ויטמינים מקבוצה ‪ ,B12 – B‬חומצה פולית‪B6 ,‬‬
‫כאן מתחיל הטיפול‬
‫עקרונות התזונה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הרוב מעולם הצומח‪:‬‬
‫ירקות‪ -‬בעיקר הרבה עלים ירוקים‬
‫פירות‪ -‬אינדקס גליקמי נמוך‪ -‬נשירים‪ ,‬הדרים‬
‫קטניות‬
‫דגנים מלאים‪ ,‬עם אינדקס גליקמי נמוך‬
‫עתירי שומן במתינות‪ -‬אגוזים‪ ,‬שקדים‪ ,‬אבוקדו‪,‬‬
‫שמן זית‬
‫עולם החי הבריא‪ -‬עדיף מעט ויקר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫דגים‪ -‬הליבוט‪ ,‬מקרל‪ ,‬בקלה‪ ,‬סול‪ ,‬טונה‪,‬‬
‫סרדינים‪ ,‬הרינג‪ ,‬אנשובי‪ ,‬ברבוניה‪ ,‬לוקוס‪ ,‬מוסר‬
‫ים (שחור)‪ ,‬דגי ים שניצודו בים (לא מכלובים)‬‫ביצי אומגה‬
‫מוצרי עיזים רועות‬
‫חלקי עוף רזים‬
‫בקר אוכל עשב‬
‫משותף לחברות מאריכות חיים‬
‫אוקינאווה וכרתים בשנות ה‪60-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הרבה מזון מעולם הצומח כמו ירקות‪ ,‬דגנים מלאים‪,‬‬
‫קטניות‪ ,‬פירות‪ ,‬אגוזים‬
‫צריכת דגים באופן סדיר‬
‫מעט בשר אדום רזה‬
‫מקור עיקרי לשומן‪ -‬שמנים חד ורב בלתי רוויום‬
‫‪+‬מדגים‬
‫אלכוהול נצרך קבוע אך במתינות‬
‫פעילות גופנית שזורה בחיי היום יום‬
‫קשרים חברתיים חזקים וענפים‬
‫גישה יותר רגועה ואופטימית לחיים‪.‬‬
‫תוספי תזונה ללב‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אומגה ‪3‬‬
‫‪Co Q10‬‬
‫מגנזיום‬
‫ויטמינים מקבוצה ‪B‬‬
‫אם יש אי ספיקת לב– ‪ ,10Q‬ל‪ -‬קרניטין‪ ,‬די‪-‬‬
‫ריבוז‬
‫פעילויות של אומגה ‪3‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מפחית טריגליצרידים‬
‫מפחית כולסטרול‬
‫מעלה ‪HDL‬‬
‫מעלה זמן דימום‬
‫מפחית אגרגציה של טסיות‬
‫מפחית ‪TxA2‬‬
‫מפחית יל"ד‬
‫נוגד דלקת‬
‫מפרק פיברינוגן‬
‫מפחית תגובה של ‪ Vasoconstriction‬כתגובה להורמוני ‪Stress‬‬
‫מגביר הרפיה של עורקים קורונריים‬
‫אנטי טרשתי‬
‫אנטי ‪Arrhythmic‬‬
Co Q10
•
•
•
•
•
•
•
•
•
Congestive Heart Failure
Angina Pectoris
During CABG
Statin Treatment
Less VPB’s
Hypertension
Dosage 30-100 mg/day
Degenerative Neurological Disease
Periodontitis
‫תוספים לפי ‪MASLEY‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אי ספיקת לב קואנזים ‪ 50-200‬פעמיים ביום‬
‫ריבוז ‪ 5‬גרם פעמיים ביום‬
‫קרניטין ‪ 2-3‬גרם פעמיים ביום‬
‫כורכומין‪ ,‬רסברטרול‬
‫ארגינין מקור לניטריק אוקסיד הרחבת כלי דם ‪ ,‬עוזר בזיקפה‬
‫‪ 1000‬מ"ג פעמיים ביום‪ .‬מקורות‪ -‬סויה‪ ,‬פירות ים‪ ,‬תרד‪ ,‬חזה‬
‫הודו‪ ,‬חזה עוף‪ ,‬דגים‪ .‬להזהר אם יש הרפס‪.‬‬
‫אבץ לתפקוד האדרנל‪ -‬יש בצדפות‪ ,‬נבט חיטה‪ ,‬בשר בקר רזה‪,‬‬
‫גרעיני דלעת‪ ,‬שוקולד מריר‪ ,‬בטנים‪ ,‬סרטנים‪.‬‬
‫לשיפר תפקוד מיני‪ -‬רמת הורמונים‪ ,‬פעילות‪ ,‬תרופות‪ ,‬עישון‪,‬‬
‫אלכוהול‬
‫פעילות גופנית מול צינטור‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫השוואה בין צנתור כלילי ובין פעילות גופנית בחולים עם‬
‫תעוקת חזה יציבה (הכנס ‪)2009 ESC‬‬
‫מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה‪European Congress of -‬‬
‫‪ Cardiology (ESC) 2009‬עולה כי בחולים עם תעוקת חזה‬
‫יציבה‪ ,‬פעילות גופנית שגרתית עשויה להיות יעילה יותר‬
‫מצנתור כלילי במניעת אירועים קרדיווסקולאריים נוספים‪.‬‬
‫לאור תוצאות המחקר ממליצים החוקרים להציע למטופלים‬
‫תכנית פעילות גופנית לפני ביצוע רה‪-‬ווסקולריזציה כלילית‪.‬‬
‫התוצאות ממספר מחקרים שהשוו בין צנתור ובין גישות‬
‫שמרניות‪ ,‬כולל ה‪ COURAGE-‬וה‪ ,PET-‬תומכות בכך שצנתור‬
‫כלילי אינו עדיף על פעילות גופנית בחולים עם תעוקת חזה‬
‫יציבה‪.‬‬
‫‪Circulation 2004; 109:1371-1378‬‬
‫שינה‬
‫• סייסטה‪ -‬מאריכת חיים‬
‫• פיזיולוגית‪ -‬פעמיים ביממה‬
‫סיסטה ותחלואה לבבית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ , 23,681‬בריאים‪ ,‬מעקב ‪ 6‬שנים‬
‫בקרב גברים ונשים‪ ,‬אלה שעשו סייסטה ‪ ,‬סיכון‬
‫לתמותה לבבית ירד ב‪34% -‬‬
‫אלה שרק מידי פעם‪ ,‬תמותה פחתה ב‪ ,12% -‬אלה‬
‫שבקביעות ‪37%‬‬
‫בעיקר בגברים בשנות העבודה‬
‫‪Siesta in Healthy Adults and Coronary Mortality in the General‬‬
‫‪Population‬‬
‫‪Androniki Naska, Arch Intern Med .167:296-301;2007 .‬‬
‫•‬
‫•‬
‫שינה ומחלות לב‪JAMA -‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מעקב בן ‪ 5‬שנים ‪ 495 ,‬נבדקים בריאים‪ ,‬גברים ונשים בגיל ‪35-‬‬
‫‪ ,47‬ללא עדות למחלת לב‬
‫המחקר עקב אחר גורמי סיכון פוטנציאליים נוספים כגון רמת‬
‫שומנים בדם‪ ,‬לחץ הדם‪ ,‬עישון‪ ,‬צריכת אלכוהול‪ BMI ,‬ועוד‪.‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫במהלך ‪ 5‬שנות המעקב שיעור ההיארעות של הסתיידות‬
‫העורקים הקורונאריים הייתה ‪12.3%‬‬
‫משך שינה ארוך יותר נמצא קשור לשיעור נמוך יותר של‬
‫הסתיידות העורקים הקורונאריים‪ ,‬וזאת ללא קשר לגורמי‬
‫הסיכון האחרים‪.‬‬
‫שינה מפחיתה סיכון לבבי‬
‫• שינה מספקת תורמת להפחתת סיכון‬
‫קרדיווסוקלרי נוסף מעבר לתרומה של‬
‫שמירה על אורח חיים בריא ‪(European‬‬
‫) ‪Journal of Preventive Cardiology‬‬
‫• שינה מספקת בלילה הפחיתה הסיכון ל‪CVD-‬‬
‫מכל הסוגים ב‪ , 22%-‬ול‪ CVD-‬פטאלי ב‪-‬‬
‫‪ 43%‬בהשוואה לאלה שלא ישנו מספיק‪.‬‬
‫סטרס‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תחושת ניתמכות ונאהבות בזוגיות מול מתח בזוגיות‬
‫תחושה חזקה של שייכות וקהילה מול מבודדות‬
‫תמיכה חברתית‪ ,‬שייכות לקבוצה‪ ,‬ניחומים מאמונה דתית‬
‫יחסים מתוחים וקרים‬
‫מול‬
‫יחסים קרובים עם ההורים‬
‫קירבה ואינטימיות עם אנשים (פגיעות‪ -‬תנאי לקירבה) מול‬
‫עוינות‪ ,‬בידוד‪ ,‬סגירות‪ ,‬ציניות‪ ,‬חוסר אמון‬
‫חברים שאפשר לדבר איתם בפתיחות‪/‬ללא סודות‬
‫חיים המאזנים עבודה עם חוויות מזינות ומרגיעות‬
‫השתתפות בקבוצת תמיכה‬
‫חיות מחמד‬
‫מול כעס ותוקפנות‬
‫יחסים נעימים‪ ,‬זורמים עם אנשים‬
‫גרוע ביותר לבני אדם (וחיות אחרות)‬
‫• בכל מצב בו חשים לכודים או שתחושת‬
‫השליטה במצב נמוכה‬
‫• עדיף להיות בראש הפירמידה החברתית‬
‫תעסוקתית‬
‫מדוע נשים חולות פחות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פחות אגרסיביות ועוינות‬
‫טובות יותר ביצירת רשת תמיכה חברתית‬
‫תגובתן לסטרס שונה ‪ ,‬מפרישות פחות הורמוני‬
‫סטרס כתגובה לאותו גורם סטרס‬
‫עליה במספר התקפי הלב בגברים לאחר הפסד‬
‫קבוצתם בכדורגל וההיפך לאחר זכייה‬
‫מצבים מסוכנים ללב‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫יותר התקפי לב ביום שני בבוקר‬
‫ניקוי הכניסה לאחר סופת שלגים‬
‫טייס קרב‬
‫רעידות אדמה‬
‫משחק סקווש‬
‫תקועים בפקק‬
‫חשיפה לשינויי טמפרטורה מהירים‬
‫מזג אוויר קר‬
‫אפיזודה של כעס קיצוני‬
‫מה לעשות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אם שונא עבודה‪ ,‬לנסות להחליף‬
‫לנסות להתרחק מבוס מתעלל‬
‫לא להפוך לקורבן בעבודה‬
‫עשו הכל כדי לא לחוש לכודים‬
‫צרו באסרטיביות מצב בו אתם זוכים ליחס הוגן‬
‫השקיעו בחברים‪ ,‬עשו משהו שאתם אוהבים‬
‫בקבוצה‬
‫אנשים עם בעלי חיים בריאים יותר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אנשים לאחר התקף לב עם הפרעות קצב‪:‬‬
‫‪ 1‬מתוך ‪ 87‬בעלי כלבים מת (‪)1.1%‬‬
‫‪ 19‬מתוך ‪ 282‬מאלה ללא כלבים נפטרו (‪.)6.7%‬‬
‫שנה לאחר אשפוז עקב כאבים בחזה או אוטם בשריר הלב‪:‬‬
‫רק ‪ 6%‬מבעלי חיות מחמד נפטרו בעוד ש‪ 28% -‬מאלה ללא חיות‬
‫מחמד נפטרו‪.‬‬
‫בעלי חיות מחמד מבקרים פחות אצל הרופא‪ ,‬תגובת לחץ הדם‬
‫אצלם נמוכה יותר‪.‬‬
‫חיות מחמד‪ -‬אהבה ללא תנאי‬
‫הרפייה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נשימת בטן ‪ /‬סרעפת‬
‫עם ספירה פנימה החוצה‬
‫נשימה עוג'אי‬
‫כיווץ והרפיית שרירים‪ = PMR -‬יעקובסון‬
‫ניהול לחצים לפי ד"ר ג'ואל קאהן‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫צחוק‪ -‬סרטים מצחיקים‬
‫נשימות‬
‫הודיה ‪GRATITUDE‬‬
‫מדיטציה כולל מחשבות אהבה כלפי אחרים‬
‫מסג'‬
‫חיות מחמד‬
‫יחסי מין‬
‫שינה‬
‫ללכת בשמש ‪ 15‬דקות ביום‬
‫התנדבות‬